בני זוג רכשו דירה בעזרת משכנתא. לימים הבעל נפצע בתאונת דרכים, והשתמש בכספי הפיצויים שקיבל (אשר על פי חוק אינם משותפים) כדי לסלק את יתרת המשכנתא (כ- 400 אלף ₪). ואולם, בדיעבד התברר כי לאישה היה רומן עם אישה אחרת ובעקבות כך הצדדים התגרשו. 

הבעל ביקש מבית הדין הרבני לחלק את כספי התמורה של הדירה בחלוקה לא שוויונית כך שהוא יקבל את החלק הגדול של התמורה. בית הדין הרבני קיבל את טענת הבעל וקבע כי הבעל יקבל 65% מהתמורה ואילו האישה תקבל רק 35% מהתמורה.

בית הדין הסביר זאת בכך שמדובר בפיצוי אישי השייך לבעל בלבד בשל תאונת הדרכים שעבר, והבעל השקיע כספים אלו במשפחה מתוך ציפייה שימשיך לחיות עם אשתו חיים הרמוניים וכי לא שיער שהיא תבגוד בו ובכך יפסיד את הכספים השייכים לו. בית הדין קבע כי כספי הפיצויים אשר נועדו לרווחתו של הגבר בשל פציעתו בתאונת הדרכים, הושקעו על-ידו במשפחה מתוך ציפייה שהוא ואשתו יחיו יחדיו בשלווה ובנחת, מבלי ששיער שתבגוד בו והוא ייאלץ להתגרש ולהותיר את ממונו בידה. בית הדין אמר כי : "תחושה של אי נוחות הייתה מעיקה על מצפונינו אילו היינו צריכים לקבוע שיש לחלק את תמורת הנכס בחלקים שווים".