הזכות לפירוק השיתוף בדירה ללא הסכמת בן הזוג
האם יכול בן זוג לכפות על בן הזוג האחר למכור את דירת המגורים המשותפת שלהם עוד לפני גירושיהם ובניגוד לרצונו ? התשובה לכך היא חיובית !
הזכות לפירוק השיתוף במקרקעין היא זכות המבוססת על סעיף 37 לחוק המקרקעין הקובע כי: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". כלומר, המחוקק נתן עדיפות לזכות לפרק את השיתוף על פני הזכות לקבע את השותפות ולהתנות את הפירוק בהסכמת כל השותפים.
כיצד להתמודד עם פירוק השיתוף בדירה ?
נוכח הוראת החוק הנ"ל, ולמרות שבאופן עקרוני לא ניתן למנוע את פירוק השיתוף, עדיין יש מה לעשות כדי לדחות או לעכב את ביצוע פירוק השיתוף. כשמדובר בהליכי גירושין, לעתים, לדחיה או לעיכוב של פירוק השיתוף יכולה להיות משמעות פרקטית ואף אסטרטגית מרחיקת לכת, על התוצאה הסופית של חלוקת הרכוש שבין הצדדים. מבין הסייגים שנקבעו בחוק ובפסיקה לביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני זוג, נציין את הסייגים הבאים:
- כשדירת מגורים משמשת למגורי בני הזוג, אזי בית המשפט לא יאפשר את ביצוע פירוק השיתוף עד שיוכח לו כי לילדי בני הזוג ולהורה המחזיק בהם (בילדים) נמצא הסדר מגורים המתאים לצרכיהם. הסדר כזה יכול להיות גם הסדר מגורים זמני, כדוגמת מגורים בשכירות.
- כאשר בית המשפט מתרשם כי לא יהיה זה צודק לפרק את השיתוף בדירת המגורים מבלי לפרק את השיתוף בכלל נכסי בני הזוג ולבצע איזון משאבים ביניהם, כי אז בית המשפט יעכב את ביצוע פירוק השיתוף ויחליט על אופן ביצוע הפירוק תוך התייחסות לכלל נכסי בני הזוג. לדוגמה - אם בנוסף לדירת המגורים קיימים לצדדים נכסים נוספים וזכויות נוספות, הרי שאין הגיון לפרק את השיתוף דווקא בדירת המגורים ולהותיר את הדיון ביתר הנכסים לשלב מאוחר יותר, אלא יש להתייחס לכלל נכסי בני הזוג. לעיתים, אף ניתן להגיע לתוצאה לפיה הדירה תישאר בבעלותו של אחד מבני הזוג, וההתחשבנות בגין הדירה תתבצע במסגרת חלוקת הנכסים האחרים שיש לבני הזוג ו/או למי מהם.
- לעיתים, ניתן לעכב את ביצוע פירוק השיתוף בדירה ע"י הטלת עיקול על חלקו של הבעל בדירה, על מנת שחלקו בדירה ישמש כבטוחה לכיסוי הוצאות המדור עבור בן הזוג או ילדי הצדדים.
- במקרים אחרים, ניתן לעשות שימוש בהליכים המשפטיים בבית הדין הרבני, בין אם בתביעה לשלום בית, ובין אם בתביעה למזונות האישה, על מנת לקבל מביתה דין הרבני צו למדור ספציפי, במסגרתו בית הדין אף אוסר על בן הזוג לבצע פירוק שיתוף בדירת המגורים. צו זה הינו אמנם זמני, אך יש לצו זה השפעה רבה על מערכת יחסי הכוחות שבין בני הזוג וממילא גם על התוצאה הסופית שבאה לידי ביטוי בהסכם הגירושין.
- הנובע מהאמור לעיל, הוא כי חשוב לדעת ולהכיר את הכלים שבהם ניתן לעשות שימוש על מנת לעכב את ביצוע פירוק השיתוף בדירת המגורים, ולנצל את עיכוב הביצוע של הפירוק להשגת תוצאה טובה יותר בחלוקת הרכוש הסופית שתהיה בין בני הזוג.
אופן חלוקת הכספים בפירוק השיתוף בדירת המגורים
נקודת המוצא באשר לאופן חלוקת התמורה שתתקבל ממכירת הדירה היא, כי כאשר דירת המגורים רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, התמורה שתתקבל ממכירת הדירה תתחלק ביניהם בחלקים שווים, מבלי להתחשב בכמה כל אחד מהצדדים השקיע ברכישת הדירה. גם אם אחד מבני הזוג הביא את כל הכסף לרכישת הדירה, העובדה שהדירה רשומה על שם שני בני הזוג, מקנה לכל אחד מבני הזוג (לרבות, לזה שלא תרם מאומה ברכישת הדירה), את הזכות למחצית מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה.
יחד עם זאת, למרות נקודת המוצא לחלוקה שוויונית של תמורת הדירה בין הצדדים, גם כאן "לא הכל אבוד" וניתן לנקוט בהליכים משפטיים שונים, לרבות הליכים משפטיים בבית הדין הרבני על מנת "לנגוס" בחלקו של בן/בת הזוג בדירה, ובכך להביא לתוצאה לפיה עיקרון החלוקה השוויונית אמנם יישאר על כנו, אך בפועל התוצאה הסופית תהיה שהחלוקה הכספית ממכירת הדירה לא תהיה שוויונית.