לעולם לא תדע כמה החודש קצר, עד שתתחיל לשלם מזונות ! אימרה זו, מסתבר, נכונה להרבה מאד אבות המוצאים עצמם כבולים בחיוב מזונות גבוה למשך שנים רבות, חיוב אשר אינו מאפשר להם לנהל אורח חיים ראוי והוגן, ולמעשה בסופו של דבר גם פוגע בילדים להם הוא משלם את המזונות.
חיוב מזונות גבוה מדי, שאיננו תואם או מתחשב ביכולתו ובמגבלותיו של המשלם, מהווה פגיעה בכבוד האדם ובחירותו ובזכות לקיום אנושי בכבוד. יתרה מכך. חיוב שאיננו מתחשב בהכנסתו בפועל של האב אלא בפוטנציאל ההשתכרות שלו, מהווה פגיעה בחופש העיסוק בכך ששוללים ממנו את הזכות לבחור את העיסוק שלו ורואים את חובתו לשלם את מזונות הילד כגוברת על זכותו לבחור את עיסוקו. אב שאין לו כסף לשכור דירה ראויה, אינו יכל לקיים הסדרי ראיה עם הילדים וממילא איננו יכל למלא את תפקידו בחיי הילד כהורה מעורב.
כיום בתי המשפט פוסקים מזונות מינימליים לילד אחד, ללא צורך בהוכחת הצרכים או היכולת של האב, בסך של 1,300 – 1,400 ₪ לחודש, וזאת ללא הוצאות מדור, חינוך והוצאות רפואיות חריגות. הפסיקה קבעה כי התשלום עבור המדור (שכר דירה בלבד) תלוי במספר הילדים ועומד על הסכומים הבאים: עבור ילד 1 – 33% (משכר הדירה), עבור 2 ילדים – 40% ועבור 3 ילדים ומעלה 50%.
אז מה עושים ? האם ניתן לשנות או להפחית את גובה מזונות הילדים שחויב בהם האב?
ובכן, "הבשורה הטובה" היא כי בניגוד לפסק דין כספי "רגיל", סכום המזונות, לעולם אינו סופי!
פסק דין למזונות ילדים אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש התדיינות וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בבקשה להפחתה או לשינוי גובה דמי המזונות בכל עת. הרציונל שמאחורי פסיקה זו, הוא כי מאחר שדמי המזונות משתלמים, לרוב, על פני תקופה ארוכה מאוד, ייתכנו שינויים מהותיים הן בצרכי הילד והן ביכולת האב לזון את ילדיו, אשר עשויים להצדיק את השינוי בגובה דמי המזונות.
הבשורה הפחות טובה היא, שכדי להפחית את סכום המזונות צריך להראות כי מאז נפסקו המזונות חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינויו של פסק הדין בעניין גובה דמי המזונות.
הנטל להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי חל על התובע.
מהו שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות ? המושג "שינוי נסיבות מהותי" פורש בפסיקה באופן צר ודווקני והובהר כי לא כל שינוי נסיבות יש בו כדי להשליך על גובה דמי המזונות. מתן אפשרות להגשת תביעה להפחתת או שינוי גובה דמי המזונות בכל עת, מצד אחד, ופירוש צר ודווקני של המושג "שינוי נסיבות מהותי", מצד שני, הם שיוצרים את האיזון הראוי בין עיקרון סופיות הדיון לבין החשיבות בהתאמת סכום המזונות לתנאי החיים המשתנים.
יש לשים לב, כי בתביעה לשינוי דמי המזונות, בית המשפט אינו בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך בחינת כושר השתכרותו של האב וצרכי הילדים, אלא, בית המשפט בודק האם התקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי גובה דמי המזונות; שכן, אחרת תביעה להפחתת מזונות תהפוך למעין "ערעור" על פסק הדין שקבע את דמי המזונות או לניסיון לערוך "מקצה שיפורים" להליך שכבר הסתיים.
כדי לדעת האם חל שינוי נסיבות מהותי, בית המשפט בודק מה היו הנסיבות שהתקיימו במועד מתן פסק הדין למזונות, לעומת הנסיבות החדשות שמגולל התובע בפני בית המשפט בתביעתו החדשה. לפיכך, מאד חשוב כיצד מנסחים את הסכם הגירושין בכל הנוגע לסעיף המזונות, שכן זאת תהיה נקודת המוצא בבדיקת קיומו של שינוי נסיבות מהותי.
בפסיקה נקבע כי שינוי נסיבות מהותי הוא כזה אשר לא נצפה מראש ולא היתה אפשרות לצפות אותו מראש במועד מתן פסק הדין. כלומר, כאשר ניתן היה במועד מתן פסק הדין לצפות את שינוי הנסיבות – לכאורה, כשבני זוג צעירים מתגרשים, ניתן לצפות כי האב יקים משפחה חדשה ויביא ילדים נוספים לעולם, ולכן, העובדה כי נולד לאב ילד נוסף, אין בה כשלעצמה כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות.
בנוסף, נקבע בפסיקה כי גם אם חל שינוי נסיבות מהותי, בית המשפט ייעתר לתביעה להפחתת מזונות רק כאשר בנוסף לשינוי הנסיבות המהותי, הותרת גובה המזונות על כנו יגרום לאי צדק. חשוב לזכור כי המונח שינוי נסיבות מהותי איננו בבחינת "רשימה סגורה" וביהמ"ש יכל להתחשב גם בשילוב של מס' נסיבות אשר גם אם כל נסיבה לכשעצמה איננה מצדיקה את הפחתת המזונות, השילוב ביניהן מצדיק את הפחתת המזונות. להלן דוגמאות שהוכרו בפסיקה כשינוי נסיבות והביאו להפחתת סכום המזונות:
- הולדת ילדים נוספים (כאמור, סיבה זו לכשעצמה איננה מספיקה, אך בשילוב עם סיבות אחרות היא בהחלט רלבנטית).
- מגבלות רפואיות או שינוי מהותי אחר שפגעו בכושר ההשתכרות של האב (לא מדובר על קושי נקודתי, כגון פיטורין)
- שינוי בצרכי הקטין הנזקק למזונות (אם למשל בעבר היו לילד צרכים מיוחדים שכבר אינם רלבנטים).
- שינויים במדורה של האם, כגון: עברה להתגורר בבית ההורים, ואין צורך בתשלום שכר דירה, או רכשה לעצמה דירת מגורים ועברה להתגורר בדירה זו ביחד עם הילד, או נישאה לאחר וחיה בדירה ביחד עם בן זוגה עם או בלי ילדים נוספים המתגוררים בדירה, כל אלה מביאים להפחתת גובה החיוב במרכיב המדור שבמזונות וממילא גם מפחיתים את סכום המזונות.
- שינוי בגילו של הילד (אחרי גיל 15 החיוב הוא מדין צדקה, וכאן השיקולים לחיוב במזונות הם שונים)
- שינוי בכושר ההשתכרות של האם (להשתכרותה של האם יש רלבנטיות לעניין החיוב במזונות).
- שינוי במשמורת הילדים או בזמני השהות של הילדים עם האב, (למשל, המעבר למשמורת משותפת מביאה להפחתה של 25 – 50 אחוזים מגובה המזונות).
- התנהגותו של הילד כלפי האב, כגון "בן מרדן", יכולה להביא להפחתת המזונות ואף לביטולם.
כאמור, אין זו רשימה סגורה. כל נסיבה שמשפיעה באופן מהותי על יכולתו הכלכלית של האב או על צרכיו של הילד יכולה להיות רלבנטית. עוד נקבע בפסיקה כי מי שמבקש להפחית את דמי המזונות, חייב לפעול בתום לב ולבוא בפני בית המשפט בכפיים נקיות. התנהלות חסרת תום לב או שיש בה חוסר ניקיון כפיים (למשל - הסתרת מידע רלבנטי מבית המשפט בדבר השתכרות התובע) עשויה, כשלעצמה, להוביל לדחיית התביעה.
לסיכום
אין ספק כי דיני המשפחה נמצאים בשינוי מתמיד, ולאחרונה חלו שינויים מהותיים בסוגיית המשמורת, שינויים אלו משפיעים וישפיעו גם על סוגיית המזונות. לפיכך, הגם שבפני מי שמעוניין להגיש תביעה לשינוי גובה דמי מזונות ניצבים קשיים לא מבוטלים, הרי שהפרקטיקה מלמדת כי כאשר אכן מדובר במקרים מוצדקים בהם קיים שינוי נסיבות מהותי ואין זה צודק להמשיך ולחייב את האב בדמי המזונות המקוריים בהם חויב - בתי המשפט נעתרים לתביעות ומפחיתים את גובה דמי המזונות.