מניסיוני הרב, פעמים רבות אנשים מפסידים בהליכים המשפטיים ופוגעים באסטרטגיה של ניהול הליכי הגירושין, רק בשל פטפטנות יתר. כך למשל, אישה נשואה שהגישה תביעה לשלום בית, על מנת להמשיך ליהנות ממזונות אישה, נמצאה מספרת ללקוחותיה (אשר אחד מהם חוקר פרטי אשר נשלח על ידי בעלה) על בן זוגה החדש והקשר הזוגי ביניהם; וכך גם למשל, גבר שהתכוון להבריח נכסים מאשתו, התרברב על יכולתו לעשות כן בפני בני משפחתה של אשתו.
הגם שלאדם רציונאלי נראה ברור שאסור לשתף את בן/בת הזוג ואת סובביו באסטרטגיית תיק הגירושין ובפעולות שבכוונתו לנקוט בהן, הרי שפעמים רבות, בייחוד כשמדובר על הליכי גירושין, אנשים נוטים להיות פחות רציונאליים, והם מפטפטים יותר מידי.
כידוע, מידע זה כוח! וכמה שיהיה לצד השני יותר מידע עליכם ועל האופן בו אתם מתכוונים לפעול הוא יוכל להתכונן טוב יותר ויהיה לו יתרון (לעיתים מכריע) במסגרת הליכי הגירושין. לכן, אל תנדבו מידע! שמרו על "פוקר-פייס", אמרו את המינימום האפשרי (כן – גם לבני משפחה) והקפידו להיצמד לאסטרטגיית ניהול תיק הגירושין שבניתם עם עורך דינכם.